הטלוויזיה החברתית צילמה ופרסמה את ההרצאה במלואה.
אילן פפה מלמד את שפת המאבק דרך הסברת המושגים:
קולוניאליזם, טיהור אתני ואפרטהייד
וחשיבות השימוש בהם
أرشيف التصنيف: עברית
دعوة لمحاضرة إيلان بابيه عن الدولة الواحدة، الخميس 2\1 في زيمر הזמנה להרצאת אילן פפה על המדינה האחת, חמישי 2.1 ב”זמר” במשולש
עברית אחרי הערבית
رابطة أكاديميي وشبيبة زيمر
تدعو الجمهور لحضور محاضرة
المؤرخ إيلان بابيه
عن آفاق حل الدولة الديمقراطية الواحدة في أرض فلسطين التاريخية
هل هو مجرد حلم أو يمكن للفكرة أن تسبب بتغيير المشهد السياسي؟
بعد أكثر من مائة سنة من الاستعمار والتشريد والعنصرية والحروب يظهر الصراع الإسرائيلي الفلسطيني كأنه واقع لا مخرج منه…
ومع فقدان الأمل عند الكثيرين في “حل الدولتين” – حيث إسرائيل تواصل تثبيت احتلالها للضفة الغربية والاستيطان فيها وتضييق الحصار على قطاع غزة، وحيث يبدو أن المفاوضات ليست إلاّ ورقة التوت التي تستر على هذا الواقع…
ومع التساؤلات عن مصير اللاجئين في إطار الحل السياسي وعن مصير الفلسطينيين في “الداخل” الذين يعانوا أيضًا من التطهير العرقي المستمر ومن نظام الفصل العنصري…
تزداد الأصوات الذي تنادي بالرجوع إلى الحل القديم الجديد – حل إقامة الدولة الديمقراطية الواحدة من النهر إلى البحر – يرجع إليها اللاجئين ويعيش فيها كل سكانها أحرارًا متساوي الحقوق.
وقد سمعنا مؤخرًا عن مبادرات للعمل من أجل هذا الهدف في يافا وحيفا ورام الله وبيت لحم وغزة…
من أبرز الأصوات المنادية في هذا الحل – صوت المؤرخ المعروف إيلان بابيه الذي كتب الكثير عن تاريخ الحركة الصهيونية وخصوصًا عن التطهير العرقي في فلسطين.
مكان المحاضرة : قاعة قصر الثقافة يمّة وسط زيمر
يوم الخميس 2\1\2014 ، تمام الساعة 19:00
الدعوة عامة
انضموا للإيفينت على صفحات لفيسبوك
התאחדות האקדמאים והצעירים ב”זמר”
מזמינה את הציבור להרצאה
ההיסטוריון אילן פפה על הסיכויים לפתרון של
מדינה דמוקרטית אחת בפלסטין ההיסטורית
האם זה רק חלום או שהרעיון יכול לגרום לשינוי הנוף הפוליטי?
לאחר יותר ממאה שנים של קולוניאליזם, נישול, גזענות ומלחמה נראה הסכסוך הישראלי פלסטיני כמציאות שאין ממנה מוצא…
רבים מאבדים תקווה ב”פתרון שתי המדינות” – נוכח מציאות בה ישראל ממשיכה לבסס את הכיבוש בגדה המערבית, מרחיבה את ההתנחלויות בה ומהדקת את המצור על רצועת עזה. המשא ומתן נראה כעלה תאנה שנועד רק להסתיר את המציאות של כיבוש מתמשך…
יחד עם זאת מתעוררות שאלות לגבי גורלם של הפליטים במסגרת פתרון מדיני וגורלם של הפלסטינים “בפנים” הסובלים אף הם מהטיהור האתני הנמשך וממשטר ההפרדה הגזענית – האפרטהייד.
לנוכח מציאות זו מתרבים הקולות הקוראים לחזרה לפתרון ישן-חדש: הקמת מדינה דמוקרטית אחת מהנהר ועד הים – מדינה שאליה יחזרו הפליטים וכל תושביה יחיו בה חופשיים ושווי זכויות.
שמענו על היוזמות האחרונות להתארגנות למען מטרה זו ביפו, חיפה, רמאללה, בית לחם ועזה …
אחד הקולות המובילים הקוראים לפתרון זה הינו קולו של ההסטוריון אילן פפה, שכתב הרבה על ההיסטוריה של התנועה הציונית ובמיוחד על הטיהור האתני בפלסטין.
המקום: היכל התרבות ב”זמר”
הזמן: יום חמישי, 2.1.2014, בשעה 19:00
(ההרצאה בשפה העברית)
יום עיון ברמאללה של תומכי תכנית המדינה הדמוקרטית האחת
הודעה לתקשורת
ביוזמה משותפת מטעם “התנועה העממית למען המדינה הדמוקרטית האחת בפלסטין ההיסטורית” ו”קבוצת יפו למען מדינה דמוקרטית אחת“, נערך בשבת, 2.11.2013, יום עיון על תכנית זו. יותר ממאה פעילות ופעילים משני צידי הקו הירוק הגיעו לאולם של מלון “רטנו” ברמאללה לקחת חלק בדיונים שנמשכו משעה אחת עשרה בבוקר עד חמש אחר הצהריים.
ביום העיון השתתפו גם משלחת של “הקבוצה החיפאית”, שהכריזה על הקמתה בספטמבר, ונציג של תומכי המדינה הדמוקרטית האחת מבריטניה שמסר דו”ח קצר על ההתקדמות לקראת ארגון התמיכה בתכנית זו באירופה.
יום העיון התנהל בהנחיית מוניר עבושי, ראדי ג’ראעי, עומר עסאף ועווני משני מהתנועה העממית ברמאללה, עפרה ישועה-ליית וח’אלד ג’בארין מקבוצת יפו ומוהנד אבו גוש ויואב בר מהקבוצה בחיפה. רוב הזמן במהלך היום הוקדש לשמיעת דעות שונות מהקהל ולדיון פתוח על המטרות ודרכי עבודתה של התנועה החדשה.
המארגנים הדגישו בפתיחת הכנס כי תכנית המדינה הדמוקרטית האחת נועדה להשבת כל הזכויות הגזולות של העם הפלסטיני, ובראשן, החשובה ביותר, זכות השיבה של כל הפליטים לבתיהם ולכל אזורי הארץ. בכך לא קיימת שום נקודת מפגש בין התכנית שלנו, שמבוססת על שאיפה לדמוקרטיה ולחרות, לבין הבלונים הפוליטיים החלולים שמנופפים בהם כמה מדוברי הימין הישראלי. נקודת המוצא לתוכניות של הימין והשמאל הציוניים במידה שווה הינה למנוע את מימוש זכות השיבה ובכך לבסס את תוצאות פשע הטיהור האתני ולשמר את מדינת האפרטהייד היהודית.
כולם גם הדגישו כי תכנית המדינה הדמוקרטית האחת היא התכנית היחידה שמספקת את התנאים ליישומה של זכות השיבה ולהיפטר לחלוטין מהכיבוש והאפרטהייד הגזעני. תכנית זו היא היחידה שיכולה להיחשב כפתרון. לעומת זאת המשך הכיבוש או חלוקת הארץ מחדש יכולים רק להוביל לסבל מחריף וסכסוך דמים מתמשך.
המארגנים ציינו כי לא במקרה נקבע יום העיון ל-2 בנובמבר, התאריך שבה נמסרה “הצהרת בלפור” – מסמך שבו העניקה בריטניה לגיטימציה קולוניאליסטית לפרוייקט הציוני על חשבון זכויות העם הפלסטיני במטרה לבסס את דריסת הרגל האימפריאליסטית המערבית במזרח התיכון.
מליאת הדיון הראשונה הוקדשה לחששות ולאתגרים … רבים מהמשתתפים דיברו על קשיי הפיכת תכנית המדינה הדמוקרטית האחד מחלום ומטרה נעלה למציאות בשטח. משתתפים אחרים הביעו את בטחונם כי מדובר בתכנית מאבק שתושג במאמצינו המשותפים. עצם הצגת תכנית זו עוזרת לנו לאחד מחדש את מאבק העם הפלסטיני בכל המקומות בהן הוא נמצא ומציג את הסכסוך שלנו עם התנועה הציונית בפרספקטיבה הנכונה כמאבק נגד משטר כיבוש וקולוניאליזם גזעניים המנוגדים לכל המושגים של דמוקרטיה וזכויות אדם ובכך גם תורם לבידוד ישראל בזירה בינלאומית.
מספר דוברים הביעו חשש מהמשך יחסי הכח הישנים וההגמוניה של המהגרים “הלבנים” (ממוצא אירופי) במשאבים ובכלכלה, גם במסגרת מדינה דמוקרטית אחת שתבטל את הפריבילגיות והאפליה הגזעית ברמה המשפטית.
ניסיון המאבק נגד משטר האפרטהייד בדרום אפריקה וביטול משטר זה הוזכרו כהוכחה ליעילות סוג זה של מאבק – אך ניסיון זה הוזכר גם במישור החששות כדוגמה לשינוי פוליטי והקמתה של מערכת דמוקרטית ללא שינוי מהותי ביחסי הכוח בחברה ובכלכלה.
מליאת הדיון השניה עסקה בהפיכת המדינה הדמוקרטית האחת מרעיון למאבק ציבורי. דוברים רבים הדגישו כי תכנית זו אינו נותנת לגיטימציה להתנחלות ואינה מבטלת את המאבק היומיומי נגד הכיבוש על כל צורותיו. להפך, היא משלימה ומאחדת את ההתנגדות להתנחלויות ולחומות וכל העימותים הספציפיים עם הכיבוש תחת קורת גג אחת מבחינת המאבק והאופק הפוליטי.
המשתתפים העלו הצעות מעשיות רבות לצעדי מאבק שישלבו בין הצרכים הדחופים של ההמונים להגנת זכויותיהם לבין יצירת מודעת והתעניינות בפרויקט המדינה הדמוקרטית האחת כפתרון מקיף שיבטיח להבטיח זכויות אלה.
יום לימודים זה סיפק הזדמנות ייחודית למפגש בין פעילים משני צידי הקו הירוק כצעד לבניית סוג חדש של תנועת מאבק דמוקרטי שמאחדת פעילות ופעילים מתושבי הארץ ומבין הפליטים הפלסטיניים ותומכי הזכויות, הדמוקרטיה, הצדק והשוויון, ללא הבדל דת או מוצא.
המשתתפות והמשתתפים התייחסו לבעייתיות של קריאת שם מתאים לשיתוף הפעולה ביננו – האם אנו מדברים על שותפות בין ערבים ויהודים כשאנו יודעים שהערביות מבוססת על השפה והיהדות היא דת? היו שהציעו לדבר על שותפות בין ערבים ועברים … חלק מהמשתתפים דיברו על “פלסטינים ערבים ופלסטינים יהודים”. אבל החשוב ביותר הוא ששותפות אמיתית נבנת מתוך המאבק המשותף נגד הדיכוי והקולוניאליזם בכל צורותיהם ומתוך שכנוע כי זוהי הדרך הטובה ביותר והמהירה ביותר כדי להגיע למטרה המשותפת, שיבת הפליטים הפלסטינים והבטחת חיי חופש, ביטחון ושגשוג לכולם.
הנוכחים קיבלו בשמחה ידיעה על הגעת מכתב תמיכה מטעם הוועדה ליחסי חוץ של המפלגה הירוקה מארצות הברית. נציגת המפלגה הירוקה ג’סטין מקקאבי סיפרה במכתבה כי גדל בהתמדה מספר תושבי ארה”ב המשוכנעים כי פתרון המדינה הדמוקרטית האחת הוא הפתרון היחיד לסכסוך בפלסטין שהינו צודק ובר קיימא.
הקמת קבוצה למען “מדינה דמוקרטית אחת” בחיפה
גילוי דעת
בעקבות מספר פגישות ודיונים שנערכו במהלך השנה, התקיים ביום ראשון, 8.9.2013, במועדון “חיפה אלרד”, מפגש פתוח של תומכי תוכנית “המדינה הדמוקרטית האחת” כדי לדון בדרכי פעולה למען מטרה זו. במפגש השתתפו פעילות ופעילים מהגליל, מהמשולש ומחיפה, בנוסף למשלחת ממארגני “קבוצת יפו למדינה דמוקרטית אחת“.
המשתתפים הדגישו את הצורך בהקמתה של מדינה דמוקרטית אחת בכל אדמת פלסטין כדי להיפטר מכל סוגי הכיבוש, הדיכוי, העוול והגזענות. והחשוב ביותר, כדי להבטיח את התנאים לשיבת הפליטים והעקורים הפלסטינים. הם גם הדגישו כי תכנית המדינה הדמוקרטית האחת היא תכנית מאבק המשקפת קודם כל את הצרכים של העם הפלסטיני. תכנית זו מאחדת את כל המגזרים של עם זה, אשר חולק על ידי העקירה, הנישול הכיבושים והתכניות הפוליטיות שנועדו לחיסול מאבקו וזכויותיו, במסגרת פרספקטיבה כוללת של שיחרור. תוכנית זה גם פותחת לרווחה את הדלת להשתתפות כל אדם, קבוצה או מגזרים מקרב הציבור היהודי בפלסטין שותפות מלאה ושווה במאבק ובהקמת מדינה אזרחית אחת לכל תושביה.
נמסר דיווח על פעילותה של “קבוצת יפו” ועל הקמת “התנועה העממית למען המדינה הדמוקרטית האחת באדמת פלסטין ההסטורית“, שהודיעה על הקמתה ב-15.5.2013 ברמאללה. המשתתפים החליטו להשתתף ביום העיון שיזמו תנועות אלו (בתאריך 2.11.2013 ברמאללה) תחת הכותרת “המדינה הדמוקרטית האחת – מרעיון למאבק“.
בסוף הפגישה הוחלט להתחיל בהתארגנות תומכי הפתרון של “מדינה דמוקרטית אחת” בחיפה. כל המשתתפים במפגש יהוו גרעין ראשוני של ההתארגנות, שתשאף לבנות את התנועה לתמיכה בתוכנית דמוקרטית, כוללת וחיונית זו כתנועת ההמונים פתוחה ופלוראליסטית. בין הפעילויות המתוכננות: השתתפות במאבקים השונים נגד הכיבוש והעקירה בכל תחומי פלסטין, תמיכה ביוזמות שונות למימוש שיבת הפליטים וארגון מפגשים ודיונים על תכנית המדינה הדמוקרטית האחת.
יום עיון: מדינה דמוקרטית אחת – מרעיון למאבק ציבורי
הזמנה
“התנועה העממית למען המדינה הדמוקרטית האחת בפלסטין ההיסטורית“
ו”קבוצת יפו למען מדינה דמוקרטית אחת“
מזמינות להשתתף ביום עיון משותף שייערך ברמאללה
שבת 2.11.2013 משעה 11:00 עד 17:30
שתי התנועות קובעות כי פתרון המדינה הדמוקרטית האחת הוא פתרון אסטרטגי שעונה על הצרכים של ההמונים ומגשים את שאיפת הכוחות המתקדמים והדמוקרטיים בפלסטין ובעולם. הן קובעות גם שפתרון שתי המדינות אינו מסוגל להביא לסיום הסכסוך העקוב מדם בפלסטין הכבושה, אינו יכול לספק פתרון הוגן ומלא שחייב בהכרח לכלול את זכות השיבה לפליטים הפלסטינים ולשים קץ למשטר האפרטהייד המיושם בכל חלקי הארץ, כפי שאינו מספק פתרון לנושא ירושלים, הגבולות, המים וסוגיות אחרות שבמחלוקת.
אחרי דיון אינטנסיבי על המדינה הדמוקרטית האחת בכנסים ובתקשורת, הגיע הזמן לבנות תנועה למאבק ציבורי שתאחד את כל תושבי הארץ ואת הפליטים הפלסטינים במאבק אחד למטרה אחת ועתיד דמוקרטי לכולם: לשים קץ לכיבוש ולמשטר העקירה והאפליה הגזענית ולמען שיבה, חופש, דמוקרטיה ושוויון.
מטרות יום העיון
מטרת יום עיון זה לכנס פעילות ופעילים התומכים בתכנית המדינה הדמוקרטית האחת או המעוניינים לדון באפשרות יישומה של תוכנית זו ולהפוך אותה לציר חדש לאיחוד ולפיתוח המאבק נגד האפרטהייד הישראלי. לכן יוקצה רוב הזמן ביום זה למפגש בין פעילות ופעילים משני צידי הקו הירוק, ערבים ויהודים, לשתף ניסיונות ודעות ולבנות חזון משותף להמשך המאבק ובניית תנועה ציבורית אחת.
סדר היום של יום העיון
11:00 התכנסות, כיבוד קל
11:30 מושב פתיחה – דברי ברכה
12:30 – 14:00 מליאת דיון ראשונה – החששות והאתגרים
14:00 – 15:00 הפסקת צהריים
15:00 – 16:30 מליאת דיון שנייה – המאבק להגשמת התכנית ובניית התנועה
16:45 – 17:15 מושב סיום – סיכום
אנא הרשמו בהקדם.
מובטח תרגום לערבית, עברית ואנגלית במידת הצורך.
תתקיים הסעה מאורגנת מאזורים שונים בהתאם לרישום.
מפגש תומכי המדינה הדמוקרטית האחת משני צידי הקו הירוק
הודעה לעיתונות
בהזמנת “התנועה העממית למדינה דמוקרטיה אחת באדמת פלסטין ההיסטורית” (שהקמתה הוכרזה ב- 15.5.13), הגיעו לרמאללה ביום שבת, 13.7.2013, כ-25 פעילות ופעילים של “קבוצת יפו למדינה דמוקרטית אחת” למפגש ראשון מסוגו של תומכי פתרון דמוקרטי מקיף זה לבעיה הפלסטינית משני צידי הקו הירוק. השתתפו בפגישה חברי הגוף המכונן של התנועה מראמאללה. המשלחת כללה פעילים פוליטיים וחברתיים, ותיקים וצעירים, אמנים, אנשי אקדמיה, ערבים ויהודים ממתנגדי הציונות.
לאחר ההיכרות בין המשתתפים ניתן הסבר קצר של מטרות התנועה העממית וקבוצת יפו. הובהר כי לשתיהן מטרה אחת: ההתנגדות לכיבוש, להתנחלויות לטיהור האתני ולאפליה הגזעית, שימת קץ למשטר האפרטהייד בכל צורותיו ובכל המקומות בהם הוא מתקיים, הבטחת ומימוש זכות השיבה לכל הפליטים הפלסטינים לבתיהם ולרכושם והקמת מדינה דמוקרטית אחד על כל אדמת פלסטין. מדינה זו תוקם על בסיס יישום הערכים האוניברסלים של חירות, צדק וזכויות אדם, תהיה מדינה אזרחית הדוחה את כל צורות אפליה ותבטיח זכויות מלאות לכל אזרחיה. ראוי להזכיר כי “התנועה העממית” ו”קבוצת יפו” אימצו שתיהן בהצהרות היסוד שלהן את “הצהרת מינכן למען מדינה דמוקרטית אחת” כמכנה משותף לתומכי פתרון זה.
המשתתפים הדגישו כי פתרון המדינה הדמוקרטית האחת הוא פתרון אסטרטגי שעונה על הצרכים של ההמונים ומגשים את שאיפת הכוחות המתקדמים והדמוקרטיים בפלסטין ובעולם. הצגת פיתרון זה אינה יכולה להיות טיעון טקטי כדי ללחוץ על ישראל לקבלת פתרון שתי המדינות. כולם הדגישו גם שפתרון שתי המדינות אינו מסוגל להביא לסיום הסכסוך העקוב מדם בפלסטין הכבושה, אינו יכול לספק פתרון הוגן ומלא שחייב בהכרח לכלול את זכות השיבה לפליטים הפלסטינים ולשים קץ למשטר האפרטהייד המיושם בכל חלקי הארץ, כפי שאינו מספק פתרון לנושא ירושלים, הגבולות, המים וסוגיות אחרות שבמחלוקת.
רבים מהמשתתפות והמשתתפים לקחו חלק בדיון – לא כשני צדדים אלא כולם כשותפים במאבק אחד למען עתיד אחד. רבים מהמשתתפים הדגישו כי התכנית של מדינה דמוקרטית אחת היא תכנית מאבק שמטרתה הראשונה איחוד שורות העם הפלסטיני על ידי אימוץ פתרון כולל וצודק ותוך כך ליצור את הקרקע לאחדות אמיתית על בסיס אנטי ציוני במאבק למען מטרה משותפת שבו יעמדו בחזית אחת תומכי הדמוקרטיה מבין הערבים הפלסטינים ומבין תושבי הארץ היהודים.
המשתתפים ציינו כי המאבק העממי למדינה דמוקרטית אחת מתפתח מתוך מאבקים דחופים כגון המאבק נגד הטיהור האתני המתבצע בימים אלה בהר חברון בבקעת הירדן ובכל רחבי הנגב. חלק מהמשתתפים סיפרו על נסיונם כמשתתפים בתנועת המחאה החברתית ששטפה את החברה היהודית מאז קיץ 2011 והבהירו שברית במאבק עם הפלסטינים למען דמוקרטיה וצדק לכל היא הדרך היחידה להיפטר מהמשטר המבוסס על ניצול, אפליה ודיכוי. אחרים הדגישו כי האימפריאליזם מעוניין בהמשך המצב של כיבוש, דיכוי ומלחמה תמידית, ועימו גם גורמים מקומיים המרוויחים ממצב זה. לכן, הדגישו, מי שיביא את הפתרון יהיו השכבות העממיות הסובלות ומשלמות את המחיר היקר ביותר.
בסוף הפגישה שנמשכה יותר משלוש שעות סוכם להקים ועדה תיאום משותפת שתיזום תכנית פעולה ופעילויות משותפות לקידום המטרה של מדינה דמוקרטית אחת. הוסכם להמשיך במפגשים משותפים ובשיתוף פעולה הדוק יותר בין שתי התנועות.
התנועה העממית למדינה דמוקרטית אחת באדמת פלסטין ההיסטורית
קבוצת יפו למדינה דמוקרטית אחת
חמש תזות בדבר רפובליקת פלסטין פדרלית דמוקרטית
Democratic FederalRepublic of Palestine – DFRP
מאת: אורי דייויס
תזה ראשנה
ההכרה בארגון השחרור הפלסטיני (אש”פ Palestine Liberation Organization- PLO) כנציגו של העם הפלסטיני וצירופו כארגון חבר במעמד של משקיף אצל העצרת הכללית של ארגון האו”ם בשנת 1974 הינו אחד ההשגים היותר המשמעותיים של תנועת ההתנגדות הפלסטינית;
תזה שניה
הישג זה מחייב את אש”פ לכפוף עצמו לאותן אמות המידה של החוק הבינלאומי המתיישבות עם ערכי ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם ולכבד את כלל החלטות ארגון האו”ם שיש להן נגיעה בשאלת פלסטין;
תזה שלישית
אי לכך, מן הראוי כי כלל הארגונים הפלסטינים ויזמות הסולידריות עם זכויות העם הפלסטיני המחוייבים להכרה באש”פ כנציגו של העם הפלסטינית כנקודת מוצא ג”כ לכפוף עצמם לאמות המידה הנ”ל ולכלל ההחלטות הנ”ל;
תזה רביעית
סביר להניח כי מימושן של כלל החלטות ארגון האו”ם שיש להן נגיעה בשאלת פלסטין (ובהן החלטת העצרת הכללית מספר 181 משנת 1947 והחלטה מספר 194 משנת 1948) תוביל לפתרון של של מדינה אחת דמוקרטית, פדרלית ודו-לאומית, רפובליקת פלסטין פדרלית דמוקרטית (Democratic Federal Republic of Palestine – DFRP) המאגדת שלוש ישויות (Wilayat): המדינה (Wilaya) הערבית של פלסטין (בגבולות 1947); המדינה (Wilaya) ה”יהודית” (או מוטב: העברית) של פלסטין (בגבולות 1947); וקרית ירושלים (בגבולות 1947) בבחינת גוף נפרד כפוף למשטר בינלאומי יחודי בניהול ארגון האו”ם (Corpus Separatum under a special international regime administered by the United Nations) – שלוש ישויות הכפופות לריבונותו של הפרלמנט הפדרלי של הרפובליקה ומאוגדות יחדיו באזרחות פלסטינית פדרלית אחת, בחוקה דמוקרטית-ליברלית, ובאיחוד כלכלי.
מן הדין כי כל אלה המחוייבים לעקרון ההפרדה בין המדינה מחד גיסא ומוסדות הדת מאידך גיסא, יעשו ככל שבידם להבטיח כי הרפובליקה הפלסטינית הפדרלית והדמוקרטית תהייה רפובליקה סוציאלית.
תזה חמישית
מימשן של כלל החלטות ארגון האו”ם שיש להן נגיעה בשאלת פלסטין הוא מן האפשר אך ורק על בסיס אנטי-ציוני, היינו על בסיס ביטול החקיקת האסטרטגית של האפרטהייד הישראלי, ובראש ובראשונה חוק
נכסי נפקדים, חוק השבות, וחוק רשות הפיתוח (העברת נכסים) (שלושתם משנת 1950); חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל (משנת 1952); חוק הקרן הקיימת לישראל (משנת 1953); האמנות בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית (משנת 1954) ; חוק יסוד: מקרקעי ישראל, חוק מקרקעי ישראל, וחוק מינהל מקרקעי ישראל, (שלושתם משנת 1960) ; האמנה בין ממשלת ישראל לבין הקרן הקיימת לישראל (משנת 1961).
הקו הירוק נמחק מזמן – אבל עלינו לשמור על הקווים האדומים
מאת: יואב חיפאווי
הפעולה לשינוי מתחילה בהכרה במצב הקיים… עם כיבוש הגדה המערבית ורצועת עזה בשנת 1967 איחדה ישראל את אדמת פלסטין תחת כיבושה. אנו ניצבים מול מדינת אפרטהייד אחת בין הירדן והים. האם עלינו לשאוף להחזרת החלוקה אשר נמשכה מאז 1948 ועד 1967 או לפעול כדי להפוך את המצב על פניו, להפיל את משטר האפרטהייד ולכונן פלסטין חופשית ודמוקרטית אחת בכל האדמה הכבושה?
אומרים לנו שישראל לא תסכים לפיתרון המדינה האחת… אבל ישראל אינה מסכימה לשום פיתרון. לכן מידת הריאליזם של פיתרון כלשהו תלויה ביכולתנו לכפות אותו, כלאמר נובעת מבניית כוח ציבורי שיהיה מסוגל להביא למימוש הפיתרון במציאות.
טיפוח האשליות לגבי חלוקת פלסטין כפתרון לסכסוך מסוכן ומעכב כל התקדמות לפתרון ממשי. הצגת פיתרון זה דוחקת את זכות השיבה אל השוליים, מחזקת את חלוקת הפלסטינים באדמת המולדת בין “67” ל-“48”, נותנת לגיטימציה לכיבוש של 48 ולטיהור האתני, מקבלת את העיקרון של מדינה יהודית, מכירה במדינת הכיבוש כנציגת “זכות ההגדרה העצמית של היהודים” ומונעת שותפות אמיתית במאבק למען השיחרור ממשטר ההפרדה הגזענית.
הדבקות בעיקרון של אחדות הארץ וההתנגדות לכיבוש ולטיהור האתני בכל מקום אין פרושם כי או שפלסטין תשתחרר כולה בבת אחת או שלא תשתחרר לעולם. ישראל כבר נאלצה לסגת מרצועת עזה תחת לחץ האינתפאדה העממית וההתנגדות המזויינת. נסיגה כזו הינה הישג אך היא איננה פיתרון.
ההעלאה מחדש של התוכנית לשחרור כל אדמת פלסטין, באמצעות התוכנית למדינה דמוקרטית אחת, יכולה לעצב מחדש את אופני ההתארגנות וחוקי העימות ולכן היא מצריכה לימוד יסודי ובהירות…
אחד מגורמי הכוח של פיתרון זה שהוא מסרב לוותר על הזכות הפלסטינית אבל באותו זמן מציע את הפיתרון הטוב ביותר לנתק את התושבים היהודים מהציונות ולשלב אותם כאזרחים שווי זכויות במדינה הדמוקרטית. בעוד שישראל כמוסד גזעני אינה יכולה לקבל פיתרון זה, פעולתנו בקרב הציבור היהודי למען קבלת פיתרון זה מושכת את השטיח מתחת רגלי הממסד.
זהו פיתרון צודק וכולל. עלינו להבין כי הוא אינו פיתרון “בשבילנו” – או “לאנשים הטובים” – אלא פיתרון לכולם. מי שמבקש צדק וזכויות יתמוך בו כי הוא מבטיח את זכויותיו בעוד שהאחרים יקבלו אותו בהעדר ברירה אחרת.
עם הדבקות באחדות הארץ והצגת הפיתרון הדמוקרטי ה”זכויותי” לכל האנשים – צריך לשמור על קו אדום אחד שלגביו אין לוותר וממנו אין לסגת: פיתרון זה נועד לכל תושבי פלסטין וכל בעלי הזכות בארץ זו – ושומר קודם כל על הזכויות שנגזלו. הראשונים שיש להם זכות לשוב ולבנות את חייהם בפלסטין החופשית והדמוקרטית הם הפליטים הפלסטינים קורבנות הטיהור האתני הציוני. כל וויתור על זכות השיבה כמוהו כשותפות בפשע הטיהור האתני – פשע נגד האנושות שלגביו אין התיישנות כמו זכות השיבה עצמה שגם היא אינה פגה עם הזמן.
מדובר במדינה דמוקרטית אחת בכל פלסטין – ובשיבת כל הפליטים אל כל קצווי המולדת החופשית.
מהו רעיון ה-“ODS” – מדינה דמוקרטית אחת?
מאת: דוד ניר
אזרחים יקרים, בני כל הלאומים והדתות בחבל ארץ זה:
עד כה כוחנות ואפליה מגובה בגזענות האפילו על מציאות החיים בחבל ארץ זה המשתרע בין הירדן לים. שנים ארוכות רצונות רעים וחמדנות בוטה, מגובים בקיצוניות דתית – ניתבו את סדר היום בפלסטין/ישראל מאז 48, והרגילו אותנו להטיל ספק באפשרויות אחרות, ולו רק משום עוצמת האלימות המשולחת מהצד היהודי.
אולם דברים משתנים בעולם: די להביט במה שהתחולל בעולם הערבי ב 5 השנים האחרונות על מנת להכיר בכך כי שינויים אפשריים ואף במהירות מפתיעה, ביחס לקיבעון הקודם.
רעיון המדינה הדמוקרטית האחת (ODS)ׂמנסה לקדם מציאות עתידית של חיים בשוויון ושותפות מלאה בשטחן המאוחד של פלסטין/ישראל. הרעיון מדלג קדימה על פני קיבעון האיבה והנצלנות הכוחנית, הסבל והאפליה, שנכפו ע”י הצד היהודי. רובנו מייחל למועד שבו רוב הציבור בשני הלאומים יהווה גורם בעל משקל השואף למציאות נאורה יותר ונטולת כוחניות ואפליה. אין ספק שהאג’נדה היודו-ישראלית המקורית מנוגדת לרעיון זה, ולרבים שחסו תחת השפעתה יקשה להמיר את עמדתם המקובעת בתפיסה שוויונית והוגנת, ולאבד, מבחינתם, את המונופול על סדר היום.
בפרספקטיבה רחבה ה ODS עשוי לשמש כמתווה נאות לשינוי המיוחל, בייחוד אם יותר ויותר אזרחים ייבחנו אותו ברצינות ויתמכו בו לאחר שהגיעו למסקנה שהכיוון הנוכחי הוביל תמיד למבוי סתום, והבטיח רק יותר אלימות וסבל. ה ODS מבוסס על תפיסה מאוזנת ושוויונית, שכל כך נחוצה לכולנו.
אנו, תומכי הרעיון, מנסים לתאר את אפיה הרצוי של המדינה הדמוקרטית האחת בתקווה שהנושא יישקל ע”י כל אחת ואחד וייתפס כמציאות אפשרית המצפה למימושה.
זו מציאות שבה ההגמוניה הישראלית המבוססת על עוצמה צבאית לא מרוסנת ושלטון מדכא פינתה דרכה לתפיסה מתקדמת יותר ברוח מגילת זכויות האדם והסכמה להסתמך על החוק הבינלאומי, וויתרה על הזהות הכוחנית והמאפיינים השבטיים האתנוצנטריים, על הבלעדיות בשליטה במוסדות השלטון ובמשאבי האזור.
אנו מנסים לתאר מציאות שבה ישראל היהודית, לאחר שהבינה את טעויות ושיגיונות עברה, מנסה לתקן את תוצאות 65 שנות הפורענות והאפליה בעם הפלסטיני וכפועל יוצא גם במדינות ערב השכנות.
בעקבות ההבנה והחרטה מגיע גם הרצון לתיקון, וכשיישנו רצון כנה כזה, גם מה שנתפש כבלתי ניתן לתיקון עשוי לפנות מקום לאופקים חדשים.
מצע הODS שחובר בשותפות ע”י קבוצת פלסטינים ויהודים מוגש לעיונכם ובקורתכם.
אנו מייחלים לפריחתו של עידן חדש של שוויוניות ויצירת מסגרת חברתית נטולת לאומנות וזכויות ייתר, המכבדת את ייחודם של כל אזרחיה, מסגרת התומכת בפוטנציאל ההתפתחותי של כל אינדיבידואל באשר הוא.
מדוע תומכת הליגה הסוציאליסטית האינטרנציונליסטית בפתרון “מדינה אחת דמוקרטית”?
הליגה הסוציאליסטית האינטרנציונליסטית היא ארגון קומוניסטי של פלסטינים ויהודים המחזיק במסורת המהפכנית של מרקס, אנגלס לנין וטרוצקי. אנו פועלים בפלסטין הכבושה (מדינת ישראל) במטרה להקים מפלגת פועלים מהפכנית שתשמש הנהגה אלטרנטיבית לכל המאבקים הדמוקרטיים והסוציאליסטיים בארץ.
המאבק למען זכות השיבה הוא המאבק הדמוקרטי מרכזי באזורנו, אליו הצטרף לאחרונה, פעם נוספת, מאבק המוני למען שחרור כל האסירים הפוליטיים הפלסטינים. תמיכה או התנגדות לזכות השיבה היא מבחן לנאמנותו של אדם לעקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר. זכות השיבה היא גם הדרישה הדמוקרטית שמימושה לא יאפשר בשום אופן את קיומן של שתי מדינות לאום – אחת ערבית-פלסטינית ואחת יהודית זו לצד זו.
לצערנו, בימינו, אין רבים מקרב היהודים, גם הדמוקרטיים ביותר מביניהם שמוכנים להסכים לשיבת פליטים מלאה. עוד יותר מצערת היא המציאות בה אותם הפלסטינים שמוכנים למאבק ממשי ולא רק סמלי למען זכות השיבה, אינם נמצאים בעמדה שהם יכולים לסמוך על ההנהגה שלהם שתוליך את המאבק לניצחון.
אין זה מפליא כלל! אחרי 65 שנות מאבק – הפליטים טרם שבו, אחרי אלפי ימי שביתת רעב מצטברים – האסירים טרם שוחררו ופלסטין עדיין שטח ישראלי כבוש מן הים עד הנהר. אנו סבורים כי מה שעומד מאחורי מציאות זו הוא האינטרסים המעמדיים של ההנהגה הפרו-קפיטליסטית של הפלסטינים, ערביי האזור ושאר עמי המזרח התיכון. פעם אחר פעם, ניצחון אחר ניצחון של מאבק הגבורה הפלסטיני, מתמוסס ונעלם. במקום שחרור לאומי ודמוקרטיה, ההמונים הפלסטינים סובלים רק עוד ייהוד, עוד הריסות בתים, עוד מאסרים פוליטיים, עוד רצח ועוד טבח, ועוד ועוד…
ההמונים הפלסטינים אינם אשמים בכך! הם הוכיחו לכל אורך התקופה את נכונותם להילחם, להקריב, לדמם, לרעוב. מי שלא הוכיח את עצמו הוא מי שישב פעם אחר פעם לשולחן המשא ומתן, מכר זכות אחר זכות וקנה תרמית אחר תרמית של הציונים והאימפריאליסטים.
לפיכך, הדרך החוצה ממעגל הדיכוי וההרג מתמקדת ביציאה ממשבר של הנהגה. אנו סוברים כי רק תחת הנהגת מעמד הפועלים המהפכני, המאורגן במפלגה מהפכנית, ובתמיכת הפלאחים, בעלי העסקים הקטנים, מובטלים, נשים, סטודנטים וצעירים, ניתן לנצח במאבק למען מדינה דמוקרטית מן הים עד הנהר. אולם משיושג ניצחון זה, אין שום סיבה שמעמד הפועלים יסתפק בהקמת מדינה דמוקרטית קפיטליסטית, בה אותם בעלי הון שהביאו לכשלון המאבק ישלטו, וימררו גם את חיי היומיום ברודנותם הכלכלית. לא ולא, מעמד הפועלים יקים אז מדינת פועלים רב לאומית בתמיכת הפלאחים מהים ועד הנהר. מדינה זו תהווה חברת מעבר מן השיטה הקפיטליסטית לאופן יצור סוציאליסטי, דמוקרטי, המותאם לצורכי כל תושבי הארץ ולא לרווחיהם של העשירים.
כיצד, אם כן, יכול מעמד הפועלים לפרוץ את הדרך להנהגה? אנו מציעים, למשל, הקמה של רשת ועדי פעולה דמוקרטיים להגנה על פלסטינים ועובדים זרים מפני התקפות ציוניות גזעניות ולהכין באמצעותם את התשתית למאבק המוני כנגד הדיכוי הלאומי והגזעני בכל פלסטין. פעולה נוספת שניתן לנקוט היא לפתוח מיידית בשביתה כללית למען שחרור כל האסירים הפוליטיים הפלסטינים.
Yaffa ODS 